מלעניאל דקיק

דצמבר

בראש השנה הקרוב, שנת תשע"ה, תחל שנת שמיטה, שהיא שנה שביעית במחזור של שבע שנים. בשנת השמיטה ביהדות מצווה להפקיר את הגידולים לטובת הכלל. 

להזכירנו, הארץ הזאת ניתנה לנו על ידי בורא עולם ואנחנו לא באמת בעלי הקרקע. הפן השני של שנת שמיטה הוא שביתה מעבודות שדה ושביתה מעבודות אילן, כלומר לתת לאדמה ולצמח לנוח. מה משמעות שנת שמיטה לגבי הגינה? בשנת שמיטה יש לשמר על הגינה הקיימת בלבד ולא לבצע שינויים מהותיים. כלומר לתחזק את הגינה, אך לא לשתול, לא לדשן, לא לעבד את הקרקע ולא לבצע גיזומים משמעותיים, השקיה כרגיל.

הגנן המדברי רואה דברים קצת אחרת, וכאן פותח דיון לציבור הרחב בנושא שנת שמיטה בגינה. הגינון המדברי אינו אינטנסיבי שדורש תחזוקה וטיפול רב כל הזמן. מלכתחילה הקרקע המדברית ענייה במינרלים חיוניים לצמחים, ובלי עזרה קבועה מאתנו הגננים, הצמחים לא היו יכולים להתקיים. 

תחזוקה ברמה נמוכה – השקיה, זיבול עם קומפוסט וגיזום לאורך זמן מטיבה הן עם הקרקע, וכך גם עם הצמח. על כן, הגישה של הגנן המדברי בשנת שמיטה היא: תמשיכו את העבודה בקצב המדברי ותהנו מהגן לאורך זמן. בכל מקרה, קשה לגנן לנוח, כי יש לו קוצים (לא של קקטוס, של שיטה כמובן) בטוסיק, ועל כן הגנן, לא יכול לנוח. 

יש כל הזמן עבודה בגינה. אבל בעצם, לגנן המדברי העבודה בגינה כלל לא נחשבת ל"עבודה". מה יותר משמח מלשתול רותם, מזרעים שנאספו בנחל צרור והונבטו במו ידיו, ושיום אחד יגדל לתפארת ויפיץ את ריחו העדין? מה יותר יצירתי מאשר ליצור פסיפס של אבני גיר וצור בשילוב מושלם עם צמחיה. מה יותר מרגיע מאשר לשבת בערוגת תבלינים ריחנית ולשלוף עשבים קטנים באצבעות חשופות? מה יותר חלוצי מאשר לחפור בור גדול בקרקע לס בתולית בנגב ולשתול עץ צעיר וכך להפריח את השממה...
 

פינת הצמח המדברי

מלעניאל דקיק Stipa tenuissima

שוב אנחנו חוזרים לסוואנה האפריקאית ונזכרים בנופים של עצי שיטה, ג'ירפות, זברות וצבאים מלחחים עשב. זאת התחושה שהמלעניאל הדקיק מעלה לגנן המדברי כשהוא נח (הוא באמת נח?) ומביט על גינתו כאשר רוח אחר הצהריים משחקת עם שיבולי הזיפנוצה, מולנברגיה ומלעניאל. 

מלעניאל כאמור שייך למשפחת הדגניים, משפחה הרביעית בגודלה (אחרי סחלבים, מורכבים ופרפרניים). זאת משפחה חשובה הכוללת את מוצרי המזון העיקרים שלנו (תירס, אורז, פסטה ולחם – מדגניים מלאים כמובן!). 

המשפחה כוללת צמחים רב-שנתיים וחד-שנתיים, משתרעת בכל חלקי העולם ובכל בתי הגידול. יש הערכה, שהדגניים מהווים יותר מ-30 אחוז מכלל הכיסוי הצמחי בעולם. אך נחזור לגינתנו הקטנה עם המלעניאל הדקיק. 

בסוף הקיץ הדגניים נראים במיטבם בגינה, ולמרות שהם לא בהכרח צבעוניים, הם יוצרים המון עניין בגינה: מרקם, עדינות, תנועה ואור כשהשמש חודרת מבין השיבולים. את המלעניאל אפשר לשתול בגוש של מספר צמחים כדי לקבל אפקט מרשים, או אפשר לשתול בודד בסמוך לסלע כדי ליצור ניגוד בין הצמח והאבן.