כילופסיס סרגלי
יולי
השנה הגנן המדברי שוב הופתע מהאקלים ההפכפך באזורינו. דצמבר היה קפוא עם הרבה גשם, ינואר – פברואר היו חמים בלי טיפת גשם, במרץ ירד מעט גשם, אפריל היה יבש וחם, ופתאום, במאי, כשהגנן כבר שם את שמיכת הפוך בארון, עדכן שעות העבודה לקיץ, רעמים וברקים וגשמי חורף שטפו את ההרים, את הנחלים ואת הגינה.
כשכל הגשמים פסקו, שמש נעימה ומלטפת הפציעה. והגנן בדק שוב את הגדרת המדבר – "אזור שהתנאים בו מאפשרים מחיה לאוכלוסייה קטנה מאוד של צמחים וחיות", ו "אזור שבו יורדים פחות מ-200 מילימטר משקעים בשנה".
אבל הגדרה זו לא מתאימה למה שקרה השנה. אולי צריך להוסיף להגדרה שמדבר מאופיין בקיצוניות בטמפרטורה ובכמות ופיזור משקעים בלתי צפויים. חוסר הוודאות מקשה על הצמחים. האם לאחר הגשם הראשון כדאי לנבוט? איך ניתן לדעת אם יגיעו עוד מים לאפשר לצמח לגדול? אז לצמחים במדבר יש שיטות שונות להתמודד עם חוסר הוודאות לגבי המשקעים. למשל בקליפה של זרעים של צמחים חד-שנתיים יש מעכבי נביטה שמאפשרים נביטה רק בתנאי לחות מסוימים. במכונים לחקר המדבר באוניברסיטת בן גוריון חוקרים שאלות שכאלה.
וחזרה לגינתנו הקטנה, ובהנחה שהקיץ כאן, ולמרות שמי יודע ואולי ירד איזשהו מטר חולף, יש לעבור להתנהלות קיץ בגינה. זאת אומרת, להגדיל השקיה, לבצע שתילות אחרונות, לנכש עשבים טרם הפיצו זרעם, לגזום עצים ושיחים שסיימו את פריחתם ולאסוף זרעים של פרחים חד-שנתיים בגינה.
פינת הצמח המדברי
כילופסיס סרגלי Chilopsis linearis
משפחת הביגנוניים
מוצא: מדבריות דרום מערב ארה"ב וצפון מקסיקו
מכיוון שמגוון העצים והשיחים אצלנו במדבר מצומצם, הגנן המדברי נאלץ לנדוד למדבריות ברחבי העולם בחיפוש אחר צמחים מתאימים לאזורינו.
מקורם של הרבה מצמחי הנוי החסכוניים במים בארץ הוא מאוסטרליה, אפריקה ודרום מערב ארה"ב, משם מגיע הכילופסיס. בבית גידולו הטבעי, מדבר סונורה באריזונה, הכילופסיס גדל לצד קקטוסים ואגבות וכינויו באנגלית Desert willow (ערבת המדבר). מדבר זה, דומה יותר לחורש הים תיכוני מאשר לנגב המוכר.
כמות המשקעים אמנם מתאימה להגדרה כמדבר (ממוצע שנתי של 200 מ"מ), אך המשקעים, שלא כמו בנגב, מתפזרים על שתי עונות: חורף וסוף הקיץ (מונסונים). הכילופסיס עץ קטן ונשיר שמגיע ל- 4 מטר גובה ורוחב עם פרחים דמויי משפך בצבע ורוד או סגול. הוא פורח כל חודשי הקיץ. הוא חסכוני במים ויסתפק בהשקיה שבועית בקיץ.
