חרוב מצוי
אוקטובר
בדרך כלל כששואלים על הקשיים של צמחים במדבר חושבים על החום, היובש, הקרינה והקרקע החרסיתית המלוחה. ועל כן מפתיע לשמוע שהקור הוא המכשול הבעיתי ביותר לגידול צמחים בנגב. בחורף 2007 הטמפרטורה ליד צריף בן-גוריון צנחה לשבע מעלות מתחת לאפס, ומשטחים נרחבים של המשתרע העמיד טלמון קפאו לאחר שנים של מרבדי פריחה ורודים מרהיבים.
השילוב של גובה מעל פני ים, יובש ושמיים בהירים גורמים לכך שבנגב בחורף יש לא מעט לילות עם טמפרטורות מתחת לאפס ולעיתים אף כמה לילות ברצף של קיפאון. איך מזהים כשצמח נפגע מקור? בעקבות קרה ניכרת התייבשות עלים של הצמח (במיוחד עלים צעירים), והופעת כתמים שחורים או חומים על העלים. לעיתים הנזקים הם חמורים יותר וענפים שלמים מתייבשים או נרקבים.
אם גם השורשים נפגעו הצמח כולו עלול למות. רק באביב כשהטמפרטורות עולות, אפשר יהיה לדעת אם הצמח חי או מת. איך נמנע מפגיעות קור? ראשית, יש להמנע משתילת צמחים שידועים כרגישים לקור. בקטלוגים של צמחי נוי של ישראל מציינים את הרגישות של הצמחים לקור, ולעיתים גם את ארץ מוצאם. למשל עץ שמוצאו ממדגסקר, כמו צאלון, סביר שיהיה רגיש לקור. במשתלות, במיוחד, באזור החוף, תמצאו מגוון צמחייה טרופית עשירה, שעלולה להיות רגישה לקור.
במשתלות אלה לא תמיד ידעו להמליץ אם צמח רגיש לקור ומתאים לאזורינו. אם בכל זאת תרצו לשתול צמחים רגישים לקור, שתלו אותם בצד הדרום-מזרחי של הבית, המוגן מהרוח ובקרבתו, שכן הבית פולט קרינה בלילה.
אם יש הבדלי גובה בגינה, שתלו את הצמחים הרגישים במדרון ולא בחלק התחתון של הגינה, שם קר יותר. ואם אתם ממש דואגים לצמח הרך, הכניסו אותו הביתה בחורף, וחממו אותו עם הפוך...
פינת הצמח המדברי:
חרוב מצוי Ceratonia siliqua
אם במהלך השבועות האחרונים הלכתם לכם בשלווה לצד עצים גדולים וירוקים והרחתם ריח חריף, קצת דומה לריח זרע של גבר, קרוב לוודאי שהרחתם את ניחוח של פריחת עץ חרוב זכרי.
אגדה עתיקה שמתייחסת לריח האופייני לפריחת החרובים, מספרת על הבדואים שהיו לוקחים את בחירת לבם אל חרוב זכרי פורח. אם ניכר בנערה שהיא מזהה את הריח - סימן שיש לה ניסיון מיני, ואז היו מגרשים אותה.
ריח פריחת החרוב, למעשה, מושך חרקים שאוספים את האבקנים ובדרך כשהם עפים לאסוף צוף אצל פרחים אחרים, הם מפרים את פרחי הנקבה, ומהם מתפתחים פירות החרוב. החרוב נמנה על מספר קטן של צמחים שנקראים דו-ביתיים, כלומר פרחי הזכר והנקבה גרים בבתים (עצים) נפרדים. עצים דו-ביתיים אחרים הם תות ותמר. אם חשקה נפשכם בפרי, אז כדאי שתבדקו את מין העץ, כי רק עצי הנקבות נותני פרי. איך יודעים אם העץ זכר או נקבה? צריך לראות את הפריחה, כלומר לזהות אבקנים בפרח זכרי או צלקת בפרח נקבי.
למרות שהחרוב עץ ים-תיכוני ואינו גדל טבעי במדבר (אך ישנם כמה עצי חרוב בודדים בנגב, למשל, לא הרחק מחוות נאות), הוא עץ גינון מצוין שמתאים לתנאי המדבר.
החרוב הוא עץ ירוק-עד ממשפחת הקסלאפיניים (נציגים אחרים מהמשפחה הם כליל החורש והצאלון), המשתייכת לסדרת הקטניות (בהן משפחות מוכרות כמשפחת הפרפרניים והשיטים). בטבע הוא נפוץ במרכז ובצפון הארץ עד לגובה 300 מטר, לצד אלת המסטיק.
בגינה הוא גדל לאט ויהיה עץ בינוני בגובה 4-5 מטר, וברוחב של כ 6 מטר. הוא מתאים לגדול בצד המערבי של הבית שם הוא יחסום את הרוח ויצל על הבית מהשמש הקיצית החזקה של אחר- הצהריים.