הרדנברגיה תילתנית

פינת הגינון המדברי

קצת על טו-בשבט, חג האילנות. במקורו ט"ו בשבט הינו תאריך בעל חשיבות כלכלית בלבד. תאריך זה היווה את הבסיס לחישוב היבול השנתי של הפירות, לצורך הפרשת מַעֲשֵׂר.  מעשר -  "עשר תעשר את כל תבואת זרעך היוצא בשדה שנה בשנה" (דברים יד, כב). לא ברור בוודאות אם המנהג של אכילת פירות ארץ ישראל התפתח לראשונה בארץ או בגולה, אבל במאה השבע עשרה רווח המנהג גם בארץ וגם בגולה וביטא כמיהה חזקה לארץ ולימים שבהם ישב העם בארצו. וכאן אנו מגיעים להפיכת יום ט"ו בשבט מיום של אכילת פירות ליום של תיקון מיסטי קבלי. במאה השש עשרה התחזק היישוב היהודי בצפת והנהיגו אכילת פירות הארץ כביטוי לזירוז ה

 

גאולה. הנטיעות – מנהג שמקורו עם תחילת ההתיישבות החלוצית בא"י במאה ה – 19, ומסמל את חידוש הקשר של העם עם אדמתו וההיאחזות בקרקע.  

מנקודת מבט הגנן המדברי, הדברים קצת שונים. טו-בשבט הוא לא ממש מועד מתאים לשתילות מכיוון שהצמחים עדיין בתרדמה, יש עוד חשש לקרה ולרוחות עזות. על כן, כדאי לחכות עוד לפחות חודש לנטיעות. מה כן כדאי לעשות? אפשר לשתול צמחים חשופי שורש (עצי פרי נשירים, ורדים), אבל לעשות זאת בזהירות על פי ההוראות. זה לזמן לגיזומים (ראו מדור קודם) ולעשב. עכשיו שקיבלנו קצת גשם, העשבים יציצו בכל פינה. חשוב לתפוס את העשבים לפני שהם מפיצים את זרעיהם וכך למנוע בעונה הבאה עבודה מפרכת. אז, צאו לגינה עם כף, מקלטרת, כל עוד האדמה קצת רטובה, והוציאו את העשבייה. 

 

צמח החודש:

הרדנברגיה תילתנית (Hardenbergia comptoniana) 

והפעם מטפס. לצד ניצני הרותם העדינים, מתחיל לפרוח מטפס עם פריחה תילתנית סגולה-כחולה שמקורו מאוסטרליה. הצמח נכרך, כך שבקלות יכול לטפס על גדרות רשת, פרגולות וקירות נמוכים. הרדנברגיה מגיעה לגודל 3-4 מ' ועמידה מאד לתנאי המדבר. רוב המטפסים נשירים ופורחים באביב-קיץ; הרדנברגיה יוצאת דופן בזה שהיא ירוקת-עד ופורחת בחורף. יפה לשלבה עם רתמים ויחד עם מטפסים נשירים.

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

ארכיון
Please reload

תגיות