מרווה

 

פינת הגינון המדברי

הגשם הגיע, הטמפרטורות סוף סוף ירדו, ועל כן, זה הזמן שהגנן המדברי, כשמבטו נח על הענפים הערומים של הרימון והתאנה, מהרהר ועושה חשבון נפש על העונה שעברה. האם עשה כל שיכול לטובת הצמחים? האם הוסיףי מספיק קומפוסט ליצור סביבה נעימה ומפנקת לצמחים? האם דאג, מחד, להשקות את העצים די, מבלי לדלדל את מאגרי המים במדינה, ומאידך, לא הטביע את הסוקולנטים במים? האם שתל צמחי צוף ואבקה שמשכו ציפורים, פרפרים ודבורים לגינה? וכן הלאה.

בכל זאת, יש כמה דברים שכדאי לעשות בגינה עכשו. זה זמן טוב לפזר קומפוסט לכל הצמחים בכדי להעשיר את הקרקע לקראת עונת הגידול הבאה. בזמן זה לא רצוי לדשן יותר עד סוף מרץ. הדשן מעודד צמיחה חדשה, ואנו לא רוצים שזה יקרה באמצע החורף כי הצמיחה החדשה רגישה לקור, ועל –כן לא מדשנים בחורף. זה הזמן לאסוף פירות שנשרו מהעץ כמו רימונים, ולהרחיק מהעץ. פירות אלה מהווים בית גידול למזיקים כמו זבובי הפירות, שנשארים כזחלים במהלך החורף בתוך הפרי על הקרקע ובאביב הם יוצאים להתחיל מחזור חיים חדש על העץ וחוזר חלילה. 

ולאלה שטרם התנסו בהקמת גינה, זה הזמן לתכנן את הגינה, כך שבאביב תוכלו לשתול, ופסח, כשכל המשפחה מגיעה לליל הסדר, תהיה לכם גינה לתפארת.

 

פינת הצמח המדברי:

מרווה Salvia

הסוג מרווה שייך למשפחת השפתניים ומונה כ 900 מינים בעולם. (הרבה מהתבלינים כמו  נענע, זעתר, זוטה, וכו' -  שייכים למשפחה זאת). בארץ יש 24 מינים בטבע. 

חוץ מהמרווה הרפואית, ישנם עשרות מינים בנוי ורבים מתאימים לאזור שלנו. המרוות הן לרוב שיחים נמוכים, רב-שנתיים עם צבעים מגוונים, שנותנים כתמי צבע בגינה. לצמחים מראה טבעי וקצת פראי, כך שיש למקמם בגינה בהתאם. המרוות ייהנו אצלנו מקצת צל.  בכדי לעודד צימוח חדש יש לגזום חזק (עד כמה סנטימטר מעל הקרקע ) כל חורף. מהנבחרים: מרווה צחורה (Salvia leucantha) עלים מאורכים עם עמודי תפרחת סגולים-לבנים בקיץ ובסתיו – חסכוני במים,  מרוות גרג (Salvia gregii) עלים קטנים עם פריחה בגוונים שונים של אדום אביב-סתיו – חסכוני במים. מרוות "אינדיגו ספיירס" (Salvia “Indigo spires): תפרחות ארוכות כחולות כהות כל השנה- דורש הרבה מים.

למרווה יש מנגנון האבקה מתוחכם. אבקת הפרחים מוסתרת עמוק בפרח כדי שהמאביקים, דבורים, יכנסו פנימה כך שהאבקה תתפזר על גופם ואז, בביקור של הדבורה בפרח אחר, הפרח הנקבי יופרה. אבקת הפרחים היא עתירה בחלבון ולכן מהווה משאב יקר גם לצמח המייצר אותה וגם למאביקים המבקרים בפרחיו. במקום האבקה היקרה, הצמח מושך את מאביקיו בעזרת  גמול צוף, שהינו דל בחלבון ולכן דורש פחות משאבים לייצורו. 

למרווה הרפואית ניתנים סגולות מרפא רבות: מטיפול בדלקות, הפסקת חלב אם ועד פעילות אנטי-סרטנית.

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

ארכיון
Please reload

תגיות