יפרוק המדבר

פינת הגינון המדברי

אין כמו עץ זית עתיק שתול בכניסה לבית שזה עתה נבנה, עוד לפני שיש ממש גינה, כדי לתת תחושה של גינה לתפארת מדינת ישראל. האמנם? בשנים האחרונות זיתים בוגרים ועתיקים החליפו את 'אופנת' הצמחייה הטרופית (מיני דקליים כמו קוקוס ואחרים) בכיכרות ציבוריות והן בגינות פרטיות כצמחיה המועדפת. לכאורה זה תחליף מתאים. הזית עץ ים תיכוני, עמיד ליובש, מליחות וקור ואינו דורש הרבה מים. וכמובן נותן פרי בשפע. אופנה זאת תפסה גם בנגב, וכך בשנים האחרונות כל כיכר לפתע מוצאת במרכזה זית קשיש. ישנם כמה דרכים להשיג עצי זית בוגרים. לאלה שמסתפקים בזית בין כעשר שנים, ניתן להעתיקו ממטע זיתים שדולל (כמו המטעים הרבים של קיבוץ רביבים). זיתים אלה זולים או אפילו בחינם – רק בואו למטע, והעמיסו. כמו רוב ההוצאות בפריפריה – ההובלה היא ההוצאה העיקרית. למי שלא מסתפק בעץ בעל גזע בקוטר 6 צול (15 ס"מ), ורוצה עץ באמת מרשים, יצטרך להוציא כמה אלפים או אפילו 50000 ₪ ויותר עבור העץ הנכסף. עצים אלה, שעשויים להיות בני מאות שנים, לא תמצאו במטע זיתים בנגב, אלא בגליל וביהודה ושומרון. העתקת עצים כאלה דורשת היתר מיוחד מפקיד היערות של קק"ל. ביהודה ושומרון העתקת עצים לשטחי הקו הירוק כלל אינה חוקית. מסתבר ש 50% מהעתקות של זיתים עתיקים לא חוקיות.  בכדי להעתיק זית עתיק, שעלול לשקול כמה טון, צריך ידע ומקצועיות רבה. לרוב, מבצעי ההעתקות הם קבלני עפר, ללא ידע גינוני, שמבצעים את ההעתקות באופן חפוז ורשלני, מה שגורם לכמות משמעותית של תמותה של עצים מהעתקות. בכדי לשלוף עץ מהקרקע, יש צורך לחתוך את רוב שורשיו. נוף העץ אינו יכול להמשיך להיות מוזן מהשורשים שנותרו, לפיכך יש צורך לגזום את הענפים באותו יחס של גיזום השורשים. לאחר הוצאתם מהקרקע, העצים מגיעים לרוב למשתלות, שם הם יושבים בשדרה עגומה, עם השורשים המועטים שנותרו, חשופים לקרינה ולהתייבשות, מחכים למושיע. כשסוף סוף העץ מגיע לגינה בנגב הוא חוטף את שוק חייו בקרקע ובאקלים המדברי. לא פלא לאחר מסע שכזה שהרבה עצים לא שורדים. אם בכל זאת העץ שהועתק שרד, לעיתים רבות הגדם עם זרועותיו הכרותות מצמיח כמה גבעולים קטנים שנותנים לו מראה מגוחך. 

הקדמה זו לא נועדה לומר שיש להימנע מנטיעת זיתים, להיפך. כדאי לשתול זיתים, אך כאלו שגודלו קודם לכן בתנאים מתאימים הדומים לתנאים שבגינה המדברית. עץ קטן, כמו ילדים קטנים שעברו מהעיר למדבר, נקלט יותר בקלות מעצים גדולים, הוא יגדל מהר ויעשה עץ גדול ומרשים תוך שנים ספורות.

 

פינת הצמח המדברי:

יפרוק המדבר Anabasis articulate

היפרוק שייך למשפחת הסלקיים. צמחים ידועים יותר במשפחה הם הירקות סלק ותרד. היפרוק הוא בין-שיח חסר עלים עם גבעולים ירוקים מטמיעים (עושים פוטוסינתיזה) בעלי מפרקים רבים ועל כן שמו. היפרוק פורח כעת, בעונת הסתיו, בפרחים צהובים זעירים המאובקים על ידי הרוח. פירותיו בעלי 5 כנפים בצבע קרם, ורוד ואדום. הפירות נשארים זמן רב על השיח ונותנים לו מראה צבעוני ורענן בתחילת החורף. היפרוק כמו חבריו הזוגן והחמדה, שורד בתנאים הקשים ביותר – במדרונות הלס של הנגב - ומסתפק בגשם המועט שיורד במדרונות ומתנקז לוואדיות, שם משגשגים מינים כמו השיטה והרותם. לרוב לא תמצאו יפרוקים בגינות או במשתלות רגילות. אך היפרוק בהחלט מתאים לגינה באזורנו בה יבלוט בייחודו. בשולי הגינה היפרוק יכול להסתדר מצוין גם ללא השקיה, אך הם בהחלט ייהנה מעודפי ההשקיה של הצמחים הסמוכים. גובהו של היפרוק כ 50 ס"מ, צורתו עגולה והוא יכול להשתלב בגינה כחלק מקבוצה של פרטים או כצמח בודד לצד שיחים גבוהים.

 

 

 

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

ארכיון
Please reload

תגיות