חבצלת הנגב

פינת הגינון המדברי:

ימי אוגוסט כל כך חמים ולחים, שהגנן לא מצליח להתרכז, הוא מתבונן על הגינה ועל הצמחים העייפים. אבל אז, מזווית העין הוא רואה מסלעה קטנה עשויה מאבני גיר וצור, עם צוריות חינניות חבויות בין נישות המסלעה, שם מוצל יותר ולח. מבט זה מזכיר לו הגיגים על מסלעות מתוך הספר שנת הגנן, קראל צ'אפק (תרגמה רות בונדי. 2010. הוצאת בבל).

"אני מייעץ לכם בכל הכנות: אם יש בגינתכם פיסת קרקע משופעת או מדרגה, סדרו לכם שם מסלעה. ראשית, מסלעה כזאת היא יפה מאוד אם היא מתכסה כריות בקעצור, ארביס או פרחי הרים

מקסימים אחרים, ושנית, עצם בניית המסלעה היא מעשה מופלא ומרתק. אדם שבונה מסלעה מרגיש עצמו כמו אחד מענקי הקיקלופים כאשר הוא מניח, איך לומר, בכוח איתנים סלע על סלע, בונה גבעות ועמקים, מעביר הרים ומזקיף צוקי סלעים. משסיים, בגב תפוס, את מפעלו האדיר, הוא נוכח לדעת שזה נראה קצת אחרת מרכס הרים הרומנטי שראה בעיני רוחו, שיצירתו מזכירה יותר תלולית של אבנים וחצץ. אל תקחו ללב, כעבור שנה יהפכו האבנים האלה לערוגה נהדרת, נוצצת מרוב פרחים זעירים ומוכסה בכריות יפהפיות, ושמחתכם תהיה רבה. זו עצתי, בנו לכם מסלעה".

פינת הצמח המדברי:

חבצלת הנגב Pancratium sickenbergeri

ובכל זאת קיים צמח שפורח בסוף הקיץ: לצד החצב, החבצלת זה עתה מתחילה לפרוח. החבצלת שייכת למשפחת הנרקיסיים, רובם גאופיטים (צמחי פקעת) עם פרח בודד גדול (נרקיס, חלמונית). חבצלת החוף גדלה לאורך חופי הים התיכון ואילו חבצלת הנגב, בחולות בנגב - לשתיהן פרח לבן גדול שיוצא ישר מן הקרקע. העלים של חבצלת הנגב יוצאים רק לאחר הפריחה. בדומה לצבעונים במדבר, עלי החבצלת הנגב מסולסלים, דבר המאפשר חיסכון במים. זהו מין אנדמי לארץ ישראל (גדל רק בארץ). מעטים האנשים המצליחים לראות את הפרחים של החבצלת. ראשית זאת עונה שרק משוגעים לדבר יוצאים לטייל, ושנית, הצבאים אוכלים את רוב הפרחים, טרם הספיק המטייל הנחוש לראותם.

ארכיון
תגיות