סביון

פינת הגינון המדברי

השקדייה כבר בסוף פריחתה הלבנה החגיגית, וכעת האפרסקים והנקטרינות פורחות בוורוד עז. הרימון מלבלב, עם עלים רכים ירוקים-אדמדמים, בעוד שהגפן, התות והתאנה, מאחרי הקום, צריכים עוד כמה ימי שינה. הגנן המדברי משכים ומתרוצץ לו בין הגינות בחיפוש אחר ענפים טובים של עצי פרי נשירים בשביל הרכבות והשרשות.  הרכבה היא פעולה בה מחברים ענף עם אברי ריבוי של ענף ממין או זן אחר, מאותה משפחה של עצים. הענף העליון - נקרא רוכב והענף שעליו מרכיבים - נקרא כנה. הרוכב המורכב על הכנה מתאחה עמה, והופך להיות כאחד הענפים של הגזע. בצמח המורכב, יהיו תכונות הפרי כשל פירות הרוכב, והתכונות של הצמח בקרקע, כגון עמידותו למחלות ולמזיקים, כושרו לקלוט חומרי מזון ומים מן האדמה, ועמידותו לתנאי קרקע שונים - כשל תכונות הכנה. הכנה היא בדרך כלל מין מיוחד מאותה המשפחה. במשפחות צמחים מסוימות, ישנם עשרות כנות שונות המתאימות למיני פרי שונים, ולתכונות קרקע ואקלים שונים. דוגמאות לשידוכים שכאלה: פיסטוק מורכב על אלה אטלנטית, תפוז ולימון על חושחש ומשמש, שזיף ואפרסק על שזיף בר או שקד מר. הרכבות ניתן לעשות על ענפים במשתלה או על עץ בוגר בגינה. במידה ועץ פרי אינו מניב פרי, פירותיו אינם טעימים או שהעץ זכרי ואינו מניב פירות (תות, חרוב), אז אפשר להרכיב רוכבים מניבי פרי על העץ שישמש ככנה.

 

 

פינת הצמח המדברי

סביון Senecio 

הסוג סביון, ממשפחת המורכבים, הוא סוג ענק, המונה כ- 2000 מינים על כל כדור הארץ, ובו צמחים שונים מאוד זה מזה, ביניהם אפילו עצים ושיחים וצמחים בשרניים דמויי-קקטוס, אך לכולם מבנה דומה של הפרח והפרי. הפרי הוא ציצית בעלת שערות לבנות מרובות – כמו ראש סבא , ומכאן שם הצמח. פרח הסביון, התפרחת, כמו בחמנייה, נקרא קרקפת – ומורכבת ממאות פרחים צינוריים דו-מיניים במרכז, ופרחים לשוניים נקביים בהיקף. בארץ נפוצים 6 מיני סביונים. הסביון הנפוץ במרכז ובצפון הארץ הוא הסביון האביבי שיוצר מרבדים צהובים וגם מגיע לגינה אך שם נחשב לעשב רע. אצלנו במדבר מחליף את הסביון האביבי, סביון הערבות, שבימים אלה אפשר לראותו בשיא פריחתו בכל רחבי הנגב ומדבר יהודה.

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

ארכיון
Please reload

תגיות