מורינגה

פינת הגינון המדברי

צבעי הסתיו במדבר הם לא דומים לעלים האדומים של האדר (המייפל) בקנדה, או הצהובים של הדלבים של נחל בצת בגליל. כאן הצבעים יותר צנועים ולעיתים דרושה עין חדה בכדי לזהותם. צבעי השלכת שלנו בטבע הם הפירות המכונפים של היפרוקים (המדבר וזיפני) שבימים אלה צבעם בוהק בצבעי קרם, ורוד ואדום.

ובגינה יש גם עלי שלכת בצבעים מסורתיים – צפצפה, גפן, אלה ועצי פרי נשירים. זה סימן שהחורף מתחיל והעצים הנשירים נכנסים לתרדמה עד בא האביב. את העלים הנערמים, חלילה וחס, לא לסחוב לפינת הגזם. העלים הם הבסיס המזין לטווח ארוך להזנת הקרקע. יש לאסוף את העלים, החומר האורגני היקר מפז, ולכסות את גומות העצים והשיחים ולתת להם אט אט להירקב ולהיספג עמוק לקצות השורשים. זה הזמן להגדיל את מרווחי ההשקיה של הגינה ולוודא שהקרקע מתייבשת בין השקיה להשקיה. לא צריך לחכות לגשם בכדי להקטין את ההשקיה, ראשית כי צמחים שבעונה זו בתרדמה כמעט אינם סופחים מים, ושנית, השילוב של טמפרטורה נמוכה, אורך יום קצר וקרינה נמוכה גורם לאידוי נמוך, וכך לצריכה מופחתת של מים.

פינת הצמח המדברי

מורינגה Moringa

מורינגה הוא סוג יחיד במשפחת המורינגיים בו ישנן 14 מינים באזורים הטרופיים בעולם. בארץ בטבע יש נציג אחד במשפחה והוא מורינגה רותמית. האם ישראל שייכת להגדרה "טרופית" שגדל בה מין שכזה? המורינגה נחשבת למין סודני, כלומר מין שגדל באפריקה ויתכן שפעם תפוצתו השתרעה ממזרח אפריקה עד לישראל לאורך השבר הסורי-אפריקאי אז היה אקלים יותר טרופי באזורנו. אוכלוסייה קטנה שרדה רק באזורים החמים ביותר בארץ. המורינגה נפוצה באזור עין-גדי, ומוגדרת כמין בסכנת הכחדה.

מין אחר של מורינגה, הוא המורינגה המכונפת, נעשה מאד מבוקש בשנים האחרונות בגינון בזכות סגולות המרפא של כל חלקי הצמח לשלל מחלות ומכאובים. המוצא שלו מהודו וגם הוא אוהב חום. שני מיני מורינגה אלו הם שיחים שמגיעים ל כ 3 מטר גובה עם פרחים גדולים לבנים/ורודים. הנוף שלהם פתוח ואוורירי ויש לשותלן במקום מוגן מרוח בגינה.

ארכיון
תגיות