אביב ולענת המדבר

פינת הגינון המדברי

ריח פרחי הרותם האחרונים עוד מפיצים את ריחם המתוק בגינות והפריחה בשיאה: פרחי משפחת הורדיים – תפוח, אגס, משמש, נקטרינה ושזיף מקשטים בלבן ובוורוד חגיגי ויוצרים שטחים של עלי כותרת לבנים וורודים על האדמה. אם מתבוננים היטב, אפשר להבחין בניצני פירות זעירים מתחת לתפרחת. הפרי נוצר רק אם מתבצעת האבקה של הפרח, במקרה זה האבקה נעשית על ידי דבורים. אל חשש, דבורים אלה מתעניינות רק בצוף, ואין להן שום עניין לעקוץ עוברים ושבים או גננים מדבריים. בתקופה זאת, סביב פסח, מגיעים חמסינים ורוח מזרחית חזקה עלולה להפיל את הפרחים, טרם בוצעה האבקה. זאת אחת הסיבות שעץ פרי עלול, למרות שפרח, לא לתת פירות. סיבות אחרות יכולות להיות שהפרח לא הואבק או שהעץ לא קבל את המינרלים הדרושים להניב פירות. במקרה שהפרח לא מואבק, ניתן להאביק ידנית עי העברת אבקה מפרח לפרח עם מברשת קטנה. בצמח הפסיפלורוה לדוגמא שיטה זו עוזרת להניב יותר פירות. במקרה שהעץ לא מקבל מספיק מינרלים, יש לדשן את העץ בדשן שמכיל את כל המינרליים (חנקן, אשלגן,זרחן) וכן, המיקרואלמנטים (ברזל, אבץ, מנגן ועוד). את הכמות המדויקת יש לשים לפי סוג העץ, הקרקע והעונה.

פינת הצמח המדברי: לענת המדבר Artemisia sieberi

לענת המדבר היא מהצמחים השכיחים והחשובים בנגב. לסוג לענה, השייך למשפחת המורכבים, יש כ 180 מינים ברחבי העולם ו 5 מינים בארץ.

הלענה הנפוצה ביותר בגינות היא הלענה השיחנית, הידועה בכינויה "שיבא", שגדלה לשיח גדול ופרוע. לענת המדבר היא צמח קטן עם עלים ירוקים/אפורים עם פריחה צהובה זעירה. בעונה זאת הוואדיות באזור מלאים בלענות רעננות המפיצות את ריחן החזק. בהמשך הקיץ היא נעשת אפורה ויבשה. בערבית הלענה נקראת שיח', ואילו השם המדעי של הסוג – Artemesia - הוא על שם אלת הציד היוונית, ארטמיס, שגילתה לאדם את סודותיה הרפואיים של הלענה. במסורת הרפואה העממית הלענה היא מחשובי צמחי המרפא עם סגולות ריפוי לשלל מחלות: טיפול בנזלת ובשיעול, כאבי בטן, תולעים, בהכשת נחשים ועקיצת עקרבים בלחץ דם גבוה, מחלות לב, סוכרת, הורדת חום ועוד.

ארכיון
תגיות