פינת הגינון המדברי

ימי פברואר היו קרים במיוחד השנה בהר הנגב. ליום אחד הגנן המדברי מצא מקלט מהקור במדבר החם סביב ים המלח. הגנן הצטרף להשתלמות בוטנית של כלנית (מרכז וכתב עת של צמחי ישראל שבעבר נקרא רת"ם – רשת תצפיות ומידע) בגן הבוטני בקיבוץ עין גדי. בהדרכתו של פרופ' אבי שמידע (המדען והמדריך הוותיק שכבר עשרות שנים מוביל סיורים להכרת צמחים) וענת רז, מנהלת הגן הבוטני של הקיבוץ, הגיעו בוטנאים וחובבי צמחים מכל קצוות הארץ לראות את הצמחייה המיוחדת בגן. עד שנת שבעים של המאה הקודמת הנוי בגן הבוטני בקיבוץ היה כמו בהרבה קיבוצים במרכז ובצפון הארץ – מדשאות, שיחיות של עפרית, תקומית וקריסה ועצי פיקוס, מכנפים וסיגלונים. אחרי ניסיונות רבים לשתול צמחים שונים באקלים החם והיבש של האזור, הגננים זיהו שהצמחים ששורדים את התנאים הקשים, ואפילו משגשגים, הם אלה מאזורים טרופים צחיחים כמו אפריקה, הודו, מדגסקר - אזורים הדומים לתנאים האקלימיים בעין-גדי. ב1994 הגן הוכר רשמית כגן בוטני. בגן היום אפשר לראות עצים מיוחדים כמו באובב – (העץ המפורסם מהנסיך הקטן) הגדול ביותר בארץ, קיגליה – עץ הנקניקים ועצי שיטה מאפריקה. הגן בבסיסו מורכב בעיקר מצמחים בשרניים שונים ומשונים – קקטוסים, חלבלוביים, אלוואים ועוד. בסוף אותה השתלמות הגנן חזר לקור עם קצת צביטה בלב כי רוב הצמחים היפים שראה במהלך היום לא ישרדו את התנאים בגינות של רמת נגב.

ארכיון
תגיות