רימון מצוי

יוני

הגנן המדברי חזר מחופשה נחוצה באקלים ממזוג עם נופים של כבשים שמנמנות מלחכות בשלווה עשב רענן על גבעות ירוקות ליד חופי אירלנד הצפונית. 

ביקור בגנים הבוטנים המלכותיים (KEW Gardens) שליד לונדון, הזכיר שיש עוד כמה סגנונות עיצוב גינות מלבד "הגן המדברי". בעיצוב גנים מקובל לשייך סגנונות גנים לארצות מסוימות: כמו הגינון האנגלי, הצרפתי, היפני או לאזורי אקלים: כמו הטרופי, הים תיכוני והאלפיני.  

לכל סגנון יש את מבחר הצמחים שלו, למשל הסגנון הים תיכוני כולל צמחים כגון רוזמרין, לוונדר, חרצית ובוגונביליה. הטרופי: צמחים עם עלים רחבים כמו פילודנדרון,  ציפור גן-עדן ושרכים. הגנים היפנים הם העתק מיניאטורי של נופים טבעיים, ואילו גני הזן נותנים השראה להתבוננות פנימית ומדיטציה על ידי סידור מוקפד של אבנים. הגן הצרפתי מתאפיין בסימטריה ובקווים גאומטריים. שיא הגינון הצרפתי היה בגני וורסאי שעוצבו עבור לואי ה-14 במאה ה-17, והסגנון רווח באירופה באותה תקופה.  סגנון הגן האנגלי התפתח במאה ה- 18 והתפשט באירופה. הגן האנגלי מקבל השראה מהטבע ומציורים נופים, ולא מהמבנים הסמוכים בניגוד לתפיסה הצרפתית של הגנים. הצמחים ממוקמים בצורה אורגנית עם קווים לא ישרים ויחד עם שילובי צמחייה מגוונים, נותנים מראה טבעי בגן. הסגנון הגן האנגלי בהחלט מתאים בגישתו לאזור המדברי, במיוחד לגינה הפרטית.


פינת הצמח המדברי

רימון מצוי Punica granatum

כיאה לראש השנה וראשית תקופת החגים נבחר צמח משבעת המינים המבשיל פירותיו בימים אלה. הרימון שייך למשפחת הרימוניים שמוצאו מאזור הים הכספי באיראן שהופץ לים התיכון לפני כ 4000 שנה. הרימון הוא עץ-שיח נשיר הפורח באביב עם פרחים גדולים אדומים. בחורף מראהו אינו מלבב בגלל ענפיו הערומים הדקיקים הרבים. אך לבלובו באביב, פרחיו האדומים, עליו הרעננים בקיץ ופירותיו בסתיו מפצים על מופע השלכת בחורף. הרימון הוא אחד מעצי הפרי העמידים ביותר לתנאי המדבר ואפשר לשתול אותו בכל מקום בגינה. 

צבע הפרי האדום לא בהכרח קובע את טעם הפרי. הזן הנפוץ ביותר בארץ הוא "וונדרפול" – קליפתו וגרגיריו אדומים וטעמו חמצמץ. זן "ראש הפרד" פחות מושך את העין - צבעו ורוד, אך גרגריו מתוקים. לרימון מייחסים סגולות רפואיות רבות – מניעת כולסטרול, הורדת לחץ דם, מניעת סרטן הערמונית ודלקות ועוד. 

כל אלה גרמו לעליה בביקוש מיץ רימונים ברחבי העולם. מטעי הרימונים בישראל גדלו בעשר השנים האחרונות מ-5,000 דונם ל-25 אלף דונם.  אבל מסתמן עודף היצע גדול, בעיקר בשוק המקומי. תוך שלוש שנים ירדו המחירים לחקלאי ב-50%, כך שהכדאיות לחקלאי הנגב מוטלת בספק. בכל מקרה כדאי לשתול רימון בגינה הפרטית!