קקטוסים

זאת העונה הכי שקטה עבור הגנן המדברי, אך אל תחשבו שהגנן שוכב בטל תחת שיטה. זה הזמן לגזום את העצים והשיחים, לשתול פקעות ,לבצע תיקונים במערכת ההשקיה, ולהגן על צמחים רכים לפני החורף.  

הטמפרטורות ירדו וחלק גדול מהצמחים כבר החלו להתכונן לתרדמת החורף –הרימון כבר צהוב, הגפן, פסיפלורה ותאנה החלו לאבד עלים ותוך זמן קצר יהיו ערומים. את העלים הנושרים כדאי לאסוף ולהשתמש בהם כחיפוי קרקע – בגומות עצים, מסביב לוורדים, ובכלל, כדאי להשאיר עלים בגינה לצורך העשרת הקרקע. הדשא גם הוא מצהיב – לא לדאוג. למרות שעוד לא יורד גשם, חשוב לא להשקות צמחים המצויים בתרדמה ייתר על המידה כי אין להם את היכולת לשתות את כל המים והם עלולים להירקב. 

פינת הצמח המדברי:

קקטוסים (Cactaceae)

הקקטוס הוא סקולנט (צמח בשרני האוגר מים בגבעולים או בעלים), לרוב קוצני עם פרחים גדולים ומרשימים. במשפחת הקקטוסים כ 3000 מינים - כולם מהעולם החדש (האזורים החמים של אמריקה ואפילו קנדה. ואגב, גם שיח הצבר "שלנו" מקורו ממקסיקו). במשפחה יש צמחים שונים ומשונים, קטנטנים, מטפסים וענקיים שמגיעים לגובה 10 מ' ויותר. 

שורשיהם מאד דקים ורדודים ומתפרשים על פני שטח רחב מאד, כך שבאירוע גשם הם מסוגלים לשתות הרבה מים ולאגור אותם. הרבה אנשים, כולל גננים, קוראים לכל צמח בשרני "קקטוס", ולא כך הדבר. 

רוב הצמחים הבשרניים דווקא אינם קקטוסים, אלא משתייכים למשפחת האלוואים (Aloe), האגבות (Agave) היוקות (Yucca) החלבלוביים (Euphorbia) למשפחת הקרסולה הכוללת מגוון של צמחים בשרניים קטנים יותר. היזהרו מקקטוסים קטנים וחמודים בעציץ קטן שקיבלתם במתנה – אלה עלולים לגדול למפלצות עם קוצים אימתניים בגינה. 

הקקטוס הגדול המפורסם מהתמונות ומהמערבונים נקרא סגואורו (Saguaro) וגדל בדרום מערב ארה"ב. הקוצים, כך סבורים, לא התפתחו כהגנה מפני בע"ח, אלא ליצירת צל על פני הצמח וגם להפצת הצמח ע"י היצמדות פרק קוצני לבע"ח עם פרווה. מקובל לחשוב שקקטוסים מתאימים לנגב, אך משום מה, רוב הקקטוסים לא הסתגלו יפה למדבר הצחיח שלנו – אולי בגלל הקרינה החזקה או קרקע הלס המלוחה והלא מנוקזת. 

יחד עם זאת, רוב תמותת הקקטוסים בגינות הנגב נובעת מעודף מים הגורם לריקבון (כשקקטוס ונענע נמצאים על אותו קו טפטוף, מישהו כאן יסבול...), אז תוודאו שלקקטוס שלכם יש ניקוז טוב.