ארבעת המינים

החמסינים כבר מאחורינו (האומנם?) ואפשר קצת להוריד בהשקיה. זהו זמן טוב לשתול. עד אמצע נובמבר אפשר לשתול את כל סוגי הצמחים, כולל דשא (לא שמעתם את זה ממני...). זהו זמן טוב לשתילה מכיוון שכבר לא מאד חם, ויש לצמחים מספיק זמן להיקלט עד לקור של ינואר. 

אז הצמחים המבוססים נכנסים לתרדמה, ובאביב פורצים בצמיחה מחודשת. החודשיים הבאים הם זמן טוב לשתול פקעות למיניהן, זרעי פרחים, תורמוסים וירקות חורף. אך היזהרו מהחמסין המאוחר והקפידו על השקייה יומית של צמחים רכים.

פינת הצמח המדברי:

באיחור קל, 4 צמחים: ארבעת המינים – הדס, תמר, ערבה ואתרוג.

נלך מן הקל אל הקשה:

הדס מצוי - שיח עמיד, ירוק-עד שלא דורש הרבה מים, מתאים לגדר חיה ומיסוך.  גדל לאט.

תמר מצוי – מסתדר, אך מתאים הרבה יותר לאזורי הערבה והבקעה, שם הטמפרטורות יותר חמות. תמר צריך המון מים שיגדל בקצב סביר (ראו שדרת תמרים בכניסה לישוב. אגב שדירה זו מורכבת לרוב מתמר קנרי – גזע עבה וישר עם כפות קשתיות, לעומת התמר המצוי שגזעו לרוב נטוי ויותר דק. התמר המצוי יותר גבוה ונמצא קרוב יותר לשער). התמר הוא צמח דו-ביתי (גם ערבה, חרוב ופיסטוק), כלומר, האיברים הזכריים נמצאים על צמח אחד והנקביים על צמח אחר ואם רוצים תמרים למאכל, דרושה נקבה!

אתרוג – במדבר קשה לו מאד כמו רוב ההדרים. סובל מקור, רוח, מליחות, גיר וחוסר ברזל בקרקע. צריך הרבה מים ודישון.

ערבה – לא מתאימה. רגישה לגיר ומליחות. בטבע גדלה בצפון ליד מעיינות ונחלים ואין צורך להוסיף.