אזוביון (לוונדר)

מאי

בעת כתיבת שורות אלה הגנן המדברי משוטט בין עצי ערמון, סקוויה, אדר ושדר. שמות לא מוכרים של עצים באזורינו? נשמע כמו ערבות סיביר או צפון קליפורניה? אז זה לא כל כך רחוק, אלה עצים בגינות של קיבוץ מרום גולן, בצפון הגולן, אך מבחינת הקרקע, זה רחוק מאד... הקרקע הבזלתית העשירה והאוורירית מאפשרת למים לחלחל עמוק, השורשים של העצים מתפתחים לעומק, והעצים גדלים לגבהים מרשימים. לעומת זאת, הקרקע של הר הנגב נאטמת מהר, המים כמעט ולא חודרים לעומק ולשורשים קשה להתפתח בתנאים מגבילים שכאלה.  וממרום הגולן באוירה חוצלארצית הצפין הגנן למרומי החרמון ובגובה 2040 מטר, התגלה לו לפתע שיח מוכר מהנגב עם פרחים צהובים ותרמילים נפוחים. החמצן הדליל בגובה לא בלבל את הגנן שזיהה את הצמח: זהו הקרקש , אך לא הצהוב מהר הנגב, זהו הקרקש הקליקי הגדל בארץ רק בחרמון.

 

פינת הצמח המדברי

אזוביון (לוונדר) Lavandula

אזוביון, כמו הרבה תבלינים אחרים (אזוב, מרווה, קורנית ועוד), הוא סוג השייך למשפחת השפתניים. בסוג 37 מינים הנפוצים מאגן הים התיכון ועד סין בארץ יש 3 מינים שגדלים בבר. 

האזוביון מכיל שמן אתרי ריחני ובו יש שימוש רב בתעשיית הקוסמטיקה. בגינון משתמשים בעיקר באזוביון הרפואי (בעל עלים אפורים) ובאזוביון המשונן (בעל עלים ירוקים) כשיחים גדולים וריחניים (העלים הם מקור הריח) הפורחים זמן קצר באביב. 

אך יש גם מין נוסף בגינות: אזוביון מנוצה הפורח כמעט כל השנה. הוא יותר קטן ולעליו אין ריח כמו לאחיו. הפרח של האזוביון, כמו לשאר פרחי השפתניים, מורכב משתי שפתיים המכיל בבסיסו צוף רב שמושך חרקים, במיוחד דבורים. בדרכה לצוף, הדבורה דוחפת את עמודי האבקנים ואלה מתכופפים ומדביקים אבקה על גבה. 

הדבורה תבקר פרחים אחרים וכך גרגרי האבקה על גבה יגיעו לצלקת הפרח (החלק הנקבי של הפרח) והפרח יופרה.