שקד מצוי

חגיגות טו בשבט כבר אחרינו וכבר לא צריך להיחפז ובהכרח לשתול כל נטע רך שהגיע מעוך בתיבה של 24 שתילים מקק"ל. 

כדאי לחכות עוד כמה שבועות עד שנתחיל לחוש את סימני האביב באוויר ואז לשתול. זה הזמן המתאים לחשוב היכן למקם בגינה כל שתיל, עץ ושיח. ובינתיים יש הרבה מה לעשות בגינה. אם עוד לא אספתם פירות יבשים מהאדמה יש לאספם ולהרחיקם מהגינה שכן שם מסתתרים זחלי המזיקים שמנמנמים עד בוא האביב. 

בנוסף כדאי לרכז עלים סביב גומות העצים, לגזום עצים נשירים, גפנים, שיחי ורד וענפים שקפאו בקור של דצמבר. הקור העז עוד לא מאחורינו, יש עדין חשש לקרה (עד מרץ).

פינת הצמח המדברי

שקד מצוי Amygdalus communis

בימים אלה השקדייה (או במדויק יותר, עץ השקד)  מתחילה לפרוח. השקד שייך למשפחת הורדניים – זוהי משפחה מכובדת הכוללת כ 1200 מינים בהם צמחי נוי, המפורסמים שבהם הם הוורדים, ועצי פרי כתפוח, דובדבן, שזיף ומשמש. 

השקד הוא צמח בר שמקורו מהמזרח התיכון. השקד נפוץ בכל האזור הים תיכוני ובנגב מחליפו שקד הרמון הנדיר שגדל טבעי, לצד אלות אטלנטיות, בהר הנגב הגבוה. זרעי שקדי הבר מרירים ומכילים חומר הנקרא אמיגדלין המתפרק ויוצר ציאניד, כך שלא כדאי לאכול הרבה מדי שקדי בר. 

השקד התרבותי אינו מכיל חומר זה. מטעי השקדים התרבותיים הגדלים בצפון הם למעשה זני שקדים משופרים המורכבים על שקד הבר. השקד מתאים לקרקע והאקלים המדברי ובגינה הוא מגיע לגובה ורוחב של 3 מטר ונראה במיטבו מפברואר עד אמצע הקיץ. השקד נתקף לעיתים קרובות על ידי כנימות בקיץ, הכנימות נעלמות בסוף הקיץ, ואין צורך לטפל בהם. כמו גם ברימון, הכנימות משאירות טל דבש על העלים ואלה לעיתים מתכסים בפייחת שחורה (מין פטרייה).  אין צורך לטפל בפייחת, העלים במילא ינשרו ויצמחו עלים חדשים ורעננים באביב.

 אפשר לשטוף את העלים במים וכך להסיר את הפייחת.

ובנימה אישית והוקרה לעזריה אלון:
בשבת בבוקר, כפי שלעתים הזדמן לי, האזנתי לרשת ב' לפינה של עזריה אלון – "נוף ארצנו", הוא דיבר הפעם על פטריות, כפי שהוא כל שבוע סיפר על הטבע בארץ בתוכניתו "נוף ארצינו" מעל 50 שנה (ועל כך ניתן לו שיא גינס כמגיש הוותיק ביותר של פינה קבועה ברדיו). 

למחרת עזריה אלון נפטר בבית השיטה, בגיל 95. הוא היה מוותיקי אנשי הטבע בארץ שלא פסק מלהתבונן, לצלם, לכתוב ולהגן על החי והצומח בארץ ישראל, ונתן בפעילותו השראה לארבעה דורות של חובבי טיולים וטבע בארץ, ואני ביניהם. 

כילד הושפעתי במיוחד מצמד הספרים שהיה בספרית ביתנו "77 שיחות על צמחים" (הירוק) ו "77 שיחות על בעלי חיים" (החום). שם נתקלתי לראשונה בסיפורים על הטבע בארץ. 

עזריה אלון היה גם חובב גינון וטיפח את גינתו עם צמחיה טבעית. ומתוך ראיון עם עזריה אלון במהלך סיור בגינתו בבית השיטה (קובי בן-שמחון, מוסף הארץ 3 מאי, 2012):

".... 'על הצד הקדמי של הגינה, החזיתי, מופקדת אשתי רות. הצד שלה הוא הצד התרבותי, שם יש פרחים שאפשר לקנות במשתלה', מדגיש אלון, כאילו זו קללה. 'כאן, בצד שלי, נמצאת גינת צמחי הבר. יש בה חרציות, בן-חצב יקינטוני, פרגים, עצי דקל ממצרים, רקפת אחת וקנרס, שהוא ארטישוק בר. על עץ האגוז יש פה גם, בקופסאות הקינון, בית קטן של ירגזים. בשנה שעברה בקעו לנו שמונה גוזלים'...".